בית משפט המחוזי הפך את פס"ד וקבע הבנק נהג בחוסר תום לב (עא (ת"א) 9877-11-10 רהיטי דורון עיצובים בע"מ נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ)

בנק המזרחי הגיש תביעה כנגד חברת רהיטי דורון, אשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד אלי פיטרו, בגין שיק סחיר אשר הוגש לביצוע בהוצל"פ. לאחר שבית המשפט השלום חייב את רהיטי דורון בתשלום השיק הסחיר הגישה רהיטי דורון ערעור על פסק הדין אשר קבע בניגוד להלכת גויסקי (הלכה של בית המשפט העליון) כי הבנק בהתנהלותו נהג בחוסר תום לב. הערעור התקבל והבנק חויב בתשלום הוצאותיה של חברת רהיטי דורון.

 

עא (ת"א) 9877-11-10  רהיטי דורון עיצובים בע"מ נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 9877-11-10 רהיטי דורון עיצובים בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות

21 פברואר 2011

פרוטוקול ופס"ד

 בפני:                                         כבוד סגן הנשיא גדעון גינת

המערערת

רהיטי דורון עיצובים בע"מ

נגד

המשיבים

בנק המזרחי טפחות בע"מ

ערעור מיום 4.11.2010 על פסק דין מיום 2.9.2010 של בית משפט השלום בתל-אביב-

יפו (כב' השופטת כוכבה לוי) ב-תא"מ 165660/09

נוכחים:

ב"כ המערערת – עו"ד אלי פיטרו + מנכ"ל המערערת  אופיר ליבר

בשם המשיבים – עו"ד שמואל סלפוי + עו"ד ינון אסייג

פסק דין

1. בית משפט השלום קיבל את תביעת הבנק המשיב, שהתבססה על שיק בסך 33,000 ₪, שסוחר אליו על ידי הנפרעת, לקוחתו של המשיב. עסקת היסוד היתה עסקת פרסום. לפי קביעת השופטת המלומדת, סעיף 37 סיפא לפסק דינה, היה כישלון תמורה מלא בעסקת היסוד בגין השיק שבמחלוקת, וזאת מספר חודשים לאחר הסיחור לבנק.  בית משפט השלום, דן בשאלה, האם ניתן לייחס למשיב חוסר תום לב בעת קבלת השיק לניכיון.

2. בניגוד לעמדת השופטת המלומדת, אני סבור, שלא היה בסיס עובדתי בענייננו, לתשובה השלילית שנתנה השופטת המלומדת לשאלה שהציגה בסעיף 37 לפסק דינה.

3. השופטת המלומדת ציינה, כי הבנק המשיב "נמנע מלהביא לעדות את הרפרנטית אשר עבדה אל מול הנפרעת". וכי "אי הבאת עדה זו נזקפת אומנם לחובת הבנק", אך בפועל לא יישם בית משפט השלום את המסקנות המתבקשות מקביעותיו אלה. בסעיף 38 לפסק הדין, מציינת השופטת המלומדת, כי במועד קבלת השיק לניכיון, עמדה יתרת החוב של הנפרעת אצל הבנק על סך של כ- 161,000 אלף ₪. עוד נאמר, כי ניתן ללמוד על פעילות עסקית ערה באותו חשבון, דהיינו, פירעון שיקים דחויים שהופקדו ושיקים שנמשכו. במועד שמיעת הערעור ציין בא כוחה המלומד של המערערת, כי היה מספר משמעותי, כ- 25 שיקים, שלא נפרעו ועוד היו שיקים של הנפרעת עצמה שסורבו על ידי הבנק. השופטת המלומדת לא ציינה נתונים אלה בפסק דינה, ובהעדר עדות מכלי ראשון של פקיד הבנק, שטיפל בעניינה של הנפרעת, גם לא ניתן היה להגיע למסקנה, שחרף נתונים של חריגה לאורך זמן משמעותי ממסגרת אשראי, והחזרת שיקים, עדיין מדובר ב"פעילות עסקית ענפה ותקינה", עמוד 9 סעיף 38 של פסק הדין.

4. בא כוחו המלומד של הבנק המשיב ציין, כי גם המערערת עצמה, לא חשדה בנפרעת אלא חודשים לאחר שבוצע ניכיון השיק. אין בכך כדי ללמד דבר על מצב הידיעה של הבנק המשיב במועד בו נעשה ניכיון השיק. היקף הידיעה של הבנק לגבי לקוחו, הוא נתון שיש להוכיחו על ידי מי שמירב המידע הנוגע בדבר בידיו, קרי פקיד הבנק המטפל בלקוח הנדון. עדות זו, לא היתה בפני בית המשפט. לא למותר להדגיש, כי המערערת היתה במצב נחות מבחינת היקף הידיעות שהיו בידיה לעומת הבנק. לבנק היתה מסורת של פעילות עם הנפרעת, לקוחתו, והוא היה במצב לדרוש מידע נוסף ככל שזה יידרש לו. כל זאת לא נעשה, ואם נעשה, לא הובא בפני בית המשפט.

5. הפרקליטים המלומדים הרחיבו את הדיבור בשאלות של נטל ההוכחה וחובת הבאת הראיות. אני סבור, שהנקודה המכרעת בענייננו היא, קביעתה של השופטת המלומדת בדבר כישלון תמורה מוחלט, זמן לא רב לאחר ניכיון השיק, והעדר כל ראיה של ממש על "פעילות עסקית תקינה ורגילה", במועד הרלוונטי.

6. בשים לב לשיקולים דלעיל, אני סבור שלא היה מקום לקביעה שהמשיב קיבל את השיק לניכיון, כאשר היה תם לב.

7. אני מקבל את הערעור ומבטל את פסק הדין מיום 1.9.2010. המשיב ישלם למערערת את הוצאות המשפט בשתי הדרגות ובנוסף שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪, להיום.

ניתן והודע בפומבי היום י"ז  אדר א תשע"א, 21/02/2011,  במעמד הנוכחים.

5129371

גדעון גינת 54678313

54678313

גדעון גינת, סגן נשיא

עא (ת"א) 9877-11-10  רהיטי דורון עיצובים בע"מ נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ